פסק-דין בתיק ב"ל 58546-01-12

2.         בתחילת שנת 2012, התקבל מידע על פי נוהל העברת מידע ממח' נפגעי עבודה למח' הבטחת הכנסה, כי התובע זכאי לגמלת נכות מעבודה רטרואקטיבית החל מיום 1/7/04, הואיל ואושרה תביעתו לקצבת נכות מעבודה.

3.         בהמשך, בעקבות קבלת המידע הנ"ל, בתאריך 16/1/12, נוצרה הקטנת זכאות עקב הכנסות ממח' נכות מעבודה, ונוצר לתובע חוב על סך 31,309 ש"ח, עקב הקטנת זכאות לגמלת הבטחת הכנסה וכן עקב הכנסות רטרואקטיביות מקצבת נכות מעבודה (בעבור חודשים 7/04 עד 11/05, 4/08 עד 3/10, 1/11 עד 4/11).   

            ביום 7/2/12, עקב בקשת התובע לבדיקה מחודשת של גובה החוב, נוצר חוב נוסף בסך 9,360 ש"ח, וזאת עקב תשלומי כפל הגמלאות בעבור החודשים אפריל 2010 עד דצמבר 2010.

4.         התובע משיג על ניכויים אלה וטוען שנעשו שלא כדין וזאת משיקולים זרים מצד מנהלת מח' נפגעי עבודה סניף אשקלון. הנתבע מכחיש טענות התובע וטען כי בדין נוכו הסכומים ונוצר החוב.

5.         בדיון שהתקיים ביום 20/12/12 ויתרה ב"כ הנתבע על חקירתו של התובע. מטעם הנתבע העיד מר בר שבתאי, פקיד תביעות ממח' הבטחת הכנסה בסניף שדרות, אשר נחקר על תעודת עובד ציבור שנתן ביום 19/6/12.

האם זכאי היה הנתבע לנכות מסכום קצבת הבטחת ההכנסה את סכום הגמלה שאושרה לתובע בגין נכות מעבודה?

6.         לאחר שנתנו דעתנו לטענות הצדדים באנו לכדי מסקנה כי בדין ניכה הנתבע מסכום קצבת הבטחת הכנסה את סכום גמלת הנכות שאושרה לתובע.

7.         מהתשתית העובדתית שנפרשה בפנינו, הכוללת את תעודת עובד הציבור של מר בר שבתאי, והנספחים אשר צורפו אליה, עולה כי בעקבות גילוי המידע ממח' נפגעי העבודה ולפיו התובע זכאי לגמלת נכות מעבודה רטרואקטיבית החל מחודש 7/04, זכאי היה הנתבע להקטין זכאות עקב הכנסות ממח' נכות מעבודה החל מחודש 7/04.

8.         סעיף 9(א)(1) לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א - 1980 (להלן: "חוק הבטחת הכנסה"), קובע כי "גמלת הבטחת הכנסה" כמשמעותה בחוק הביטוח הינה בגדר הכנסה. על כן, בדין נלקחה בחשבון קצבת הנכות שמקבל התובע בחשבון לצורך בדיקת זכאותו לגמלת הבטחת הכנסה. מאחר והתובע מקבל קצבת נכות, הוא אינו זכאי בנוסף לקצבת הנכות לקבל גם גמלת הבטחת הכנסה מלאה.

            תקנה 17 לתקנות הבטחת הכנסה, התשמ"ב - 1982 (להלן: "תקנות הבטחת הכנסה"), מונה את כל סוגי התשלומים שלא ייחשבו כהכנסה לעניין הזכאות לגמלה ושיעורה. התקנה לא הוציאה את קצבת הנכות מגדר "הכנסה" כמשמעותה בחוק.

9.         טענותיו האחרות של התובע באשר למעשים שעשו פקידי הנתבע, לא זכו לביסוס ראייתי כלשהו. בית הדין עשה מאמצים רבים לברר את טענות התובע לגופן, אולם לאחר שמיעת טענות התובע, עיון בתעודת עובד ציבור של מר שבתאי, ושמיעת עדותו לפנינו, הגיע בית הדין למסקנה, כי לא נמצא בסיס בחומר הראיות לטענות התובע בכל הנוגע לשיקולים זרים מצד הנתבע.

10.       לפיכך, נדחית התביעה.

11.       אין צו להוצאות.

12.       זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, כ"א טבת תשע"ג , ( 03 ינואר 2013 ), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

קלדנית: רות רחמים.